Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 80b
וְנִתּוֹתְרוּ מֵבִיא בָּהֶן לֶחֶם לְלַחְמֵי תוֹדָה וְנִתּוֹתְרוּ אֵין מֵבִיא בָּהֶן תּוֹדָה
Traduction
and some of the money remained after he purchased the offering, he brings, i.e., purchases, with the remaining money loaves to accompany the thanks offering. If he separated money for the loaves of the thanks offering and some of the money remained after he purchased the loaves, he may not bring a thanks offering with the remaining money.
מַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּרַב כָּהֲנָא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא מִנַּיִן לְלַחְמֵי תוֹדָה שֶׁנִּקְרְאוּ תּוֹדָה שֶׁנֶּאֱמַר וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת אִי הָכִי אִיפְּכָא נָמֵי לֶחֶם אִיקְּרִי תּוֹדָה תּוֹדָה לָא אִיקְּרַי לֶחֶם
Traduction
The Gemara asks: What is the reason? If we say that it is due to the statement of Rav Kahana, that is difficult. As Rav Kahana said: From where is it derived that the loaves of a thanks offering are themselves called a thanks offering? It is derived from that which is stated in the verse: ''Then he shall offer with the sacrifice of thanks offering loaves'' (Leviticus 7:12). The juxtaposition of the words ''thanks offering'' and ''loaves'' indicates that the loaves are themselves called a thanks offering. Therefore, one who separated money for a thanks offering may use that money for the loaves as well. The Gemara explains the difficulty: If that is so, the opposite should also be the halakha, i.e., the thanks offering is called loaves, and it should therefore be permitted to use the money remaining from the loaves for the thanks offering. The Gemara rejects this: The loaves are called a thanks offering, but the thanks offering is not called loaves.
Rachi non traduit
אי הכי איפכא נמי. דכיון דלחם איקרי תודה תודה נמי איקרי לחם ויביא נמי ממותר לחם תודה:
לחם איקרי תודה. ולהכי הפריש לתודתו ונתותרו מביא בהן לחם:
וְאָמַר רָבָא הִפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְחָזַר וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאָבְדָה וְחָזַר וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְנִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנוֹת וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן עוֹמְדוֹת נִתְכַּפֵּר בָּרִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם שְׁלִישִׁית טְעוּנָה לֶחֶם
Traduction
§ And Rava says: If one separated an animal as his thanks offering and it was lost, and he again separated another in its stead, and it too was lost, and he again separated another in its stead, and the first two animals were then found, and the three of them stand fit to be sacrificed, the halakha is as follows: If he achieved atonement with the first animal, the second does not require loaves, as it is the replacement for the first, and the first was sacrificed with its loaves. But the third requires loaves, because it is the replacement for the second, which does not require loaves.
Rachi non traduit
נתכפר בראשונה שניה אין טעונה לחם. לפי שהיא חליפי תודה ראשונה:
שלישית טעונה לחם. דלא הויא חליפי תודה ראשונה ומרבה בתודות הוא דאע''ג דחובה היא דקתני והפריש אחרת אפילו הכי אמרינן הכא ודאי שלישית לא הויא אלא מרבה בתודות דלא הויא חליפה:
נִתְכַּפֵּר בַּשְּׁלִישִׁית שְׁנִיָּה אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם רִאשׁוֹנָה טְעוּנָה לֶחֶם בָּאֶמְצָעִית שְׁתֵּיהֶן אֵין טְעוּנוֹת לֶחֶם אַבָּיֵי אָמַר אֲפִילּוּ נִתְכַּפֵּר בְּאַחַת מֵהֶן שְׁתֵּיהֶן אֵין טְעוּנוֹת לֶחֶם כּוּלְּהוּ חֲלִיפִין דַּהֲדָדֵי נִינְהוּ
Traduction
If he achieved atonement with the third, then the second does not require loaves, because its replacement, i.e., the third, was sacrificed with loaves, but the first requires loaves, because its replacement, i.e., the second, will be sacrificed without loaves. If he achieved atonement with the middle, i.e., the second animal, both of them, i.e., the first and the third, do not require loaves, because the replacement for the first, i.e., the second, was sacrificed with loaves, and the third is the replacement for the second, which was sacrificed with loaves. Abaye says: Even if he achieved atonement with any one of them, the other two do not require loaves, as they are all replacements for one another.
Rachi non traduit
נתכפר בשלישית שניה אין טעונה לחם. לפי שהיא חליפתה של שניה:
ראשונה טעונה לחם. לפי שאינה חליפין:
נתכפר באמצעית שתיהן אין טעונות לחם. לפי שהיא חליפת הראשונה ולא שלישית טעונה לחם שאף על פי שאינה חליפת ראשונה הויא חליפה דחליפה:
Tossefoth non traduit
כולהו חליפין דהדדי נינהו. אביי לטעמיה דאמר כי האי גוונא בהקומץ רבה (לעיל מנחות דף כד:) גבי עשרון וכן בפרק כלל גדול (שבת עא.) גבי קצר וטחן כגרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות ושמא אין שייך אלא לדמות הנך תרתי דמדמי להו הכא תודה וחטאת:
אָמַר רַבִּי זֵירָא וְכֵן לְעִנְיַן חַטָּאוֹת הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְנִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנוֹת וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן עוֹמְדוֹת נִתְכַּפֵּר בָּרִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה תָּמוּת שְׁלִישִׁית תִּרְעֶה
Traduction
Rabbi Zeira says: And so is the halakha for the matter of sin offerings: If one separated an animal as his sin offering and it was lost, and he separated another in its stead, and it too was lost, and he separated another in its stead, and the first two animals were then found, and the three of them stand fit to be sacrificed, the halakha is as follows: If he achieved atonement with the first, the second is left to die, as is the halakha with regard to a sin offering whose owner has already achieved atonement, and the third is placed in the field to graze until it develops a blemish and can be redeemed, since it is the replacement for a sin offering that was not sacrificed.
Rachi non traduit
שניה תמות. דהויא חטאת שכיפרו בעליה:
שלישית תרעה. דלא הויא חליפי ראשונה:
נִתְכַּפֵּר בַּשְּׁלִישִׁית שְׁנִיָּה תָּמוּת וְרִאשׁוֹנָה תִּרְעֶה נִתְכַּפֵּר בָּאֶמְצָעִית שְׁתֵּיהֶן יָמוּתוּ אַבָּיֵי אָמַר אֲפִילּוּ נִתְכַּפֵּר בְּאַחַת מֵהֶן שְׁתֵּיהֶן יָמוּתוּ כּוּלְּהוּ חֲלִיפִין דַּהֲדָדֵי נִינְהוּ
Traduction
If he achieved atonement with the third, the second is left to die, because its replacement, i.e., the third, was already sacrificed, and the first is placed in the field to graze, because its replacement, i.e., the second, will not be sacrificed. If he achieved atonement with the middle, both of them, i.e., the first and the third, are left to die, because the second was sacrificed as a replacement for the first, and the third would have been the replacement of the second. Abaye says: Even if he achieved atonement with any one of them, the other two are left to die, as they are all replacements for one another.
מַאי וְכֵן מַהוּ דְּתֵימָא הָתָם הוּא דְּאִיכָּא לְמֵימַר מַרְבֶּה בְּתוֹדוֹת הוּא אֲבָל הָכָא דְּלֵיכָּא לְמֵימַר מַרְבֶּה בְּחַטָּאוֹת הוּא אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara asks: What does Rabbi Zeira mean by: And so is the halakha for the matter of sin offerings? Why is it necessary for Rabbi Zeira to teach this seemingly identical halakha with regard to three sin offerings? The Gemara responds: It is necessary to teach that these halakhot apply with regard to sin offerings as well, lest you say that there, in the case of the thanks offerings, if one achieved atonement with the first animal then the third requires loaves, since it can be said that the owner is one who increases thanks offerings; but here, in the case of the sin offerings, since it cannot be said that the owner is one who increases sin offerings, as one cannot volunteer a sin offering, I would say that the same halakhot do not apply, and if one achieved atonement with the first sin offering, the third is left to die. Rabbi Zeira therefore teaches us that the third sin offering is considered the replacement for the second and is therefore left to graze.
Rachi non traduit
תודה דאיכא למימר מרבה בתודות הוא. משום הכי לרבה שלישית טעונה לחם כדאמרינן לעיל דהויא תודת חובה אבל חטאת דליכא למימר מרבה בחטאות הוא שאין דרכן של בני אדם להרבות בחטאות:
אימא לא. תיהוי שלישית רועה אלא ימותו תרוייהו קמשמע לן רבה דלא:
תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא תּוֹדָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּתְמוּרָתָהּ וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן חֲבֶירְתָּהּ אֵין לָהּ תַּקָּנָה הֵיכִי נַעֲבֵיד נַקְרֵיב לֶחֶם בַּהֲדַהּ דִּלְמָא תְּמוּרָה הִיא לָא נַקְרֵיב לֶחֶם בַּהֲדַהּ דִּלְמָא תּוֹדָה הִיא
Traduction
§ The mishna teaches that the substitute of a thanks offering does not require loaves. Rabbi Ḥiyya teaches: In the case of an animal separated as a thanks offering that was intermingled with its substitute, and it is not known which is the thanks offering and which is the substitute, and one of them died, the other has no remedy. What should we do? If we bring loaves with it, this may be improper, because perhaps it is a substitute, which does not require loaves. If we do not bring loaves with it, this may be improper, because perhaps it is the actual thanks offering, which requires loaves.
Rachi non traduit
דלמא תמורה היא. וכבר אמרינן לעיל תודה טעונה לחם ולא תמורה משום הכי אין לה תקנה:
הֵיכִי דָמֵי אִי דְּאָמַר עָלַי לָא סַגִּיא דְּלָא מַיְיתֵי לֵיהּ בְּהֵמָה אַחֲרִינָא וְלֶחֶם וְלֵימָא אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא הָא לַחְמָהּ וְהָא תֶּיהְוֵי אַחְרָיוּת
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If it is a case where the owner said: It is incumbent upon me to bring a thanks offering, in which case he is required to replace the thanks offering in the event of its loss, then why is there no remedy? Is it not sufficient if he does not bring another animal and loaves, and says: If the one remaining from the intermingled group is the substitute, then let this additional animal be the thanks offering and these its loaves; and if the one remaining is the thanks offering, then let it be the thanks offering and these its loaves, and let this additional animal be its guarantee, which does not require loaves?
Rachi non traduit
אמאי אין לה תקנה אי עסקינן בתודת חובה בההיא דאמר עלי ונתערבה אית לה תקנה:
לא סגי דלא מייתי אחרינא. ולייתי בהמה אחריתי ולחם ולתני ולימא אי הך דקיימא תמורה היא הך בהמה לתודה לחובתו והא לחמה והאחרונה שנשתיירה תיהוי לאחריות דהוי כמפריש תודות לאחריות דהוא קריבה עם לחם וחדא בלא לחם:
לָא צְרִיכָא דְּאָמַר הֲרֵי זוֹ
Traduction
The Gemara responds: No, the statement of Rabbi Ḥiyya is necessary in a case in which one said: This animal is a thanks offering. Since he consecrated a specific animal as a thanks offering, he is not required to provide a guarantee in the event of its loss, and the above remedy is not applicable.
Rachi non traduit
לא צריכא דאמר הרי זו. דהויא נדבה להכי לא מצי למימר דהא תיהוי לאחריות דלנדבה ליכא אחריות משום הכי אין לה תקנה:
(סִימָן לְמוּדִים מִידַּת עִלָּה שֶׁיֵּשׁ שֶׁכֵּן דְּדָמָהּ דְּאִי חֲלַשׁ מוֹתַר תְּמוּרָה בַּחוּץ חִזְקִיָּה הִפְרִישׁ חַטָּאת לְאַחַר יוֹתֵר)
Traduction
§ The Gemara raises a series of challenges with the statement of Rabbi Ḥiyya that if a thanks offering was intermingled with its substitute and one of them died, there is no remedy for the other. The Gemara provides a mnemonic for remembering the names of the Sages that raise these challenges: Lemudim, i.e., Levi, who was known as Lemedin before Rabbi Yehuda HaNasi; middat, i.e., Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta; ala, i.e., Ulla bar Abba; shish, i.e., Rav Shisha, son of Rav Idi; sheken, an acronym for Rav Ashi and Rav Kahana; dedamah, i.e., Rav Dimi, son of Rav Huna of Dimhorya; de’i, i.e., Ravina of Ikla. An additional mnemonic is provided for recalling the topics of these questions: Ḥalash, a contraction of ḥullin, i.e., non-sacred items, and shelamim, peace offerings; leftover; substitute; outside; Ḥizkiyya; separated a sin offering; for a guarantee.
אָמְרוּ לְמֵדִין לִפְנֵי רַבִּי וְלַיְתֵי לֶחֶם וְלֵימָא אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא הָא לַחְמָהּ אִי לָא לִיפּוֹק לְחוּלִּין אֲמַר לְהוּ וְכִי מַכְנִיסִין חוּלִּין לָעֲזָרָה
Traduction
Lemedin, i.e., Levi, said before Rabbi Yehuda HaNasi: But why is there no remedy in this case? Let him bring loaves for the thanks offering and let him say: If this animal that is extant from the intermingled pair is the thanks offering, then these are its loaves, and they will be consumed as the loaves of the thanks offering. And if not, i.e., if the extant animal is the substitute, which is sacrificed without loaves, then let these loaves go out to be consumed as non-sacred loaves. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: But the loaves of a thanks offering must be waved in the Temple courtyard, and do we intentionally bring non-sacred items into the Temple courtyard?
Rachi non traduit
למידין לפני רבי. היינו לוי כדאמרי' בסנהדרין (דף יז:) למידין לפני חכמים לוי:
ואי לא ליפוק לחולין. שיאכלו הבעלים אותן חלות בתורת חולין והכהנים יאכלו לאותן ד' דתרומה בתורת חולין:
וכי מכניסין חולין לעזרה. דדלמא הך דקיימא תמורה היא והיאך הביא לחם חולין בעזרה:
Tossefoth non traduit
וכי מכניסין חולין לעזרה. מצינו למימר דרבי לטעמיה דאית ליה הכי לקמן בפרק בתרא (מנחות דף קו.) גבי פירשתי מנחה של עשרונות ואיני יודע מה פירשתי אי נמי אפילו לרבנן התם אפשר דמחוייב כולה ואפילו אינו מחוייב כולה יש שם מקצת שהוא מחוייב אבל כאן שמא כל הלחם חולין ואף על גב דאדם נכנס במלבושי חול לעזרה ומביא כבשתו לעזרה ומקדישה אחר כך לא אסרינן להכניס חולין לעזרה אלא היכא דאיכא כעין עבודה כי הכא וביכורים דפרק המוכר את הספינה (ב''ב דף פא:) דאיכא (הגשה ותנופה) וכן חזה ושוק דפרק הזרוע והלחיים (חולין קל.) שיש תנופה וכן ההיא דפירשתי ואיני יודע מה פירשתי כדדרשינן מה שלי בשלך אסור אף שלך בשלי אסור דהיינו כעין עבודה דומיא דשלי בשלך והא דפריך לעיל בהקומץ רבה (מנחות דף כא:) חולין פשיטא מאי בעי התם ומשני דאע''ג דאמר מר יאכלוה שיאכלו עמה חולין ותרומה כדי שתהא נאכלת על השובע אפילו הכי מלח דקדשים לא יהבינא להו ופירש שם בקונטרס דחוץ לעזרה יאכלו חולין ותרומה ויכנסו ויאכלום על השובע ועל חנם פירש כן דיכול לאכול החולין עמה בעזרה דתנן בפרק כל התדיר (זבחים צ:) וכולם רשאין הכהנים לתת לתוכן תבלי חולין ותרומה ודריש לה בגמרא מדכתיב למשחה לגדולה ומה שתאמר תחילה כל כך בפשיטות חולין מאי בעי התם בדין קא מתמה דמאי בעיא אכילת חולין בפני עצמה בעזרה דאיצטריך למימר דלא יהבינן להו מלח וא''ת מאי קשיא לן הכא ובכמה דוכתי מחולין בעזרה יקדישה ויאמר דאי לאו תודה היא יהו לבדק הבית כשאר הקדשות שמביאים בעזרה שהיה שם גפן של זהב שכל המתנדב גרגיר מביא ותולה בה ואין חילוק בין אוכלים לשאר דברים ובהדיא אמרי' בפרק המוכר את הספינה (ב''ב דף פא:) גבי קונה שתי אילנות דמספקא אי קנה קרקע ומביא ביכורים מספק ומקדישן דלא ליהוי חולין בעזרה וכי בעי למיכל פריק להו וכמו כן קשה בההיא דפירשתי ואיני יודע מה פירשתי וי''ל דלא שרינן הכי אלא גבי ביכורים דלא הוו כולי האי כעין קרבן אע''ג דאיכא (הגשה ותנופה) לר' אליעזר בן יעקב אבל כאן באין עם הזבח ובמנחה של עשרונות נמי יש עמהן מנחה גמורה ולא שרינן על ידי הקדש לבדק הבית וא''ת והא כי האי גוונא שרינן לעיל בפ' התכלת (מנחות דף מח.) גבי שחט שני כבשים על ד' חלות דמושך שנים מהן ומניפם והשאר נאכלות בפדיון דחולין ממילא הוו והכא נמי אמר אי הך דקיימא תודה היא הא לחמה ואי לא ניפקו לחולין חולין ממילא הויין ויש לומר דלא שרינן להכניס לכתחילה מספק והא דשרינן גבי ספק מצורע להביא אשמו ולוגו ושרינן להכניס לוג שמן לכתחילה מטעם דחולין ממילא הויין התם בטיל ליה בהדי אידך שמן והא דלא שרינן מטעם ביטול גבי פירשתי ואיני יודע מה פירשתי דהתם ששים עשרון לא בטלי בחד אבל אין לומר מטעם תקוני גברא שרי טפי גבי מצורע דלא מסיק אדעתיה האי טעמא עד המסקנא ועוד י''ל דהתם גבי תודה לא בעי למימר דמקדיש ופריק גזירה שלא יאמרו יש פדיון ללחמי תודה כדאשכחן לעיל דגזירה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחולין וכן בההיא דפ' בתרא (לקמן מנחות קו.) שיכול להיות מנחה אחת חיישינן שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחולין אבל בלוג שמן של מצורע דליכא שיעור ידעי דהא דיש לו פדיון משום דאין קדוש קדושת הגוף וכן ביכורים ידעי דמשום ספיקא הוא דאין ביכורים ניפדין כתרומות ומעשרות וכן שחט שני כבשים על ד' חלות ידע דלא קדשי אלא שתים:
וְלַיְתֵי בְּהֵמָה וְלֶחֶם וְלֵימָא אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא הָא לַחְמָהּ וְהָא תִּיהְוֵי שְׁלָמִים אֲמַר לְהוּ מִשּׁוּם דְּקָא מְמַעֵט בַּאֲכִילָה דִּשְׁלָמִים
Traduction
Levi challenges: And let him bring another animal with loaves and let him say: If this animal that is extant is the substitute, then let this additional animal be the thanks offering and these its loaves. If this animal that is extant is the thanks offering, then let these be its loaves, and this additional animal should be a peace offering, which does not require loaves. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: This cannot be done, because he thereby reduces the time period permitted for consuming the peace offering, which is generally two days and one night. A thanks offering may be consumed only on the day it is sacrificed and the following night.
Rachi non traduit
ולייתי בהמה אחרת ולחם. (דלא) דאע''ג דאסקינן דאמר הרי זו יביא בהמה ומה בכך שהרי אדם יכול להרבות [תודות] נדבה ויהא להם תקנה:
ממעט הוא לאכילה דשלמים. דהשתא הויא ספק שלמים ודין שלמים דנאכלים לשני ימים ולילה ותודה ליום ולילה ואי אכיל לה בתורת תודה שמא נשתייר ממנה למחר ונמצא מביא קדשים לבית הפסול שיקדים זמנו דשמא שלמים הוא:
אָמַר לֵוִי לְרַבִּי וְלַיְתֵי בְּהֵמָה וְלֶחֶם וְלֵימָא אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ וְאִי הַאי דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא הָא לַחְמָהּ וְהָא תֶּיהְוֵי מוֹתַר דְּתוֹדָה אֲמַר לֵיהּ כִּמְדוּמֶּה אֲנִי שֶׁאֵין לוֹ מוֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ
Traduction
Levi said to Rabbi Yehuda HaNasi: And let him bring another animal with loaves and let him say: If this animal that is extant is the substitute, then let this be the thanks offering and these its loaves. And if that animal that is extant is the thanks offering, then let these be its loaves and this will be the leftover of the thanks offering, which does not require loaves. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: It seems to me that he has no brain in his skull.
Tossefoth non traduit
אמר ליה לוי לרבי. פירש בקונט' לוי היינו למידין דר' קמייתא אמר ליה בישיבת שאר תלמידים וזו בינו לבין עצמו ועל חנם דחק דבסוף פ''ק דסנהדרין (דף יז:) אמרינן למידין לפני חכמים היינו לוי אבל למידין לפני רבי חכם אחר היה [ועי' היטב תוס' מעילה ט:
ד''ה הלמידין]:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source